צ׳אפל היל היא עיר קטנה ובמימדים אמריקאים אפשר בהחלט לקרוא לה עיירה. אבל היא לא ״עוד סתם״ עיירה, היא עיירה בקנה מידה היסטורי בארה״ב שכן היא מכילה את האוניברסיטה הציבורית הראשונה בארה״ב- UNC-Chapel Hill, אחת מחמש האוניברסיטאות הציבוריות הטובות בארה״ב ומוקד משיכה אקדמי להרבה אנשים. למעשה, צ׳אפל היל הוקמה לאחר שהאוניברסיטה היתה כבר פעילה והחלה להתרחב. מבחינות רבות, זו ״עיירת הקולג׳״ הקלאסית על כל המשתמע מכך. למי שגדל על סרטים על קולג׳ים אמריקאים, זה יכול להישמע כאילו מדובר בעיר שכולה מועדוני סטודנטים, מסיבות ואלכוהול, אבל בעולם המציאותי צ׳אפל היל היא עיר נפלאה למשפחות שמתגאה במערכת חינוכית ציבורית מהטובות שיש ובאוכלוסיה ליברלית וקוסמופוליטית. בעשורים האחרונים צ׳אפל היל מהווה מוקד משיכה רציני לאנשים שמגיעים מרחבי ארה״ב ומחפשים מקום שדומה מבחינת ההיצע האקדמי/חינוכי/תרבותי לערים כמו בוסטון או לאיזור המפרץ בקליפורניה, אבל בלי יוקר מחיה ולחץ חיים גבוה שמאפיין את אותם מקומות. קרבורו השכנה מהווה המשך גאוגרפי ואנושי לצ׳אפל היל ורק מי שמספיק ותיק במקום יודע לומר איפה נגמרת צ׳אפל היל ואיפה מתחילה קרבורו. תחשבו על רמת גן-גבעתיים, אבל קטנות יותר ועם אופי אחר. כל אחת מהערים מנוהלת על ידי רשות מקומית נפרדת אבל הן שותפות ברשת בתי הספר המפוארת ובתחבורה הציבורית החינמית (שממומנת על ידי שתי הערים ביחד עם האוניברסיטה). מבחינת האופי של הערים, הן דומות אבל גם קצת שונות. קרבורו היא יותר היפסטרית עם דגש יותר קהילתי. זה לא קיבוץ ולא מושב אבל אנשים אוהבים לבלות בקהילה, בעיקר במקומות כמו Weaver street market  (חנות-קפה-מסעדה עם דשא בחוץ שמהווה את המרכז השכונתי) או השוק של יום שבת, שמביא חקלאים מהסביבה. לא מדובר פה בערים תוססות כמו ניו-יורק או תל אביב (ואם נדבר בכנות, שום מקום במשולש לא מזכיר ערים כאלו, לטובה ולרעה), אבל צ׳אפל היל-קרבורו הן בהחלט ערים אקטיביות, מלאות במסעדות, בארים, והרבה מאד אופציות של מוזיקה. לא תמצאו פה הרבה מקומות פתוחים בחצות, אבל זה רחוק מלהיות מקום רדום. גיאוגרפית , אפשר לחשוב על צ׳אפל היל-קרבורו כריבוע גדול שחצוי לרוחבו באמצע על ידי כביש שנקרא 15-501 בחלק המזרחי ו- 54 בחלק המערבי. צ׳אפל היל  מהווה את הצד המזרחי של הריבוע וקרבורו את הצד המערבי. החלקים הדרומיים לכביש בעיקר טבע אבל יש גם שכונות של מגורים, כולל לא מעט קומפלקסים שמשכירים דירות (פירוט על הדיור ראו למטה בסעיף המגורים). בחלק הצפוני יש את האוניברסיטה שממוקמת במרכז הריבוע ומעט צפונה לה, אזור הדאונטאון שמרוכז סביב רחוב Franklin שרץ לאורכה של צ׳אפל היל ומתחבר לרחוב Main שרץ לאורכה של קרבורו. מצפון לרחובות האלו יש שכונות רבות והרבה הרבה הרבה עצים. מוקד המשיכה העיקרי הוא כמובן האוניברסיטה. מרבית הסטודנטים מתגוררים באוניברסיטה עצמה או בקומפלקסים של דירות להשכרה שמרוכזות בקירבה יחסית לאוניברסיטה. התלמידים לתארים גבוהים יותר מתגוררים בדירות בעיר והרבה מהם גרים בקרבורו. חלק גדול מהאוכלוסיה עובד באוניברסיטה אבל העיר מושכת אנשים אחרים, בעיקר בגלל מערכת החינוך הציבורית הנחשבת. למעשה, יש לא מעט משפחות שגרות במזרח צ׳אפל היל (קרוב יחסית לדורהם) שמקור העיסוק/לימודים שלהם הוא באוניברסיטת דיוק אבל הם בחרו בצ׳אפל היל בגלל מערכת החינוך. שני אתגרים שצריך לקחת אותם בחשבון בצ׳אפל היל-קרבורו. אחד, המשיכה הגדולה של אנשים מרחבי ארה״ב למקום הביאה עם השנים לחסר בדיור. יוקר המחיה ועלות הדיור במקום הם עדיין משמעותית (מאד) נמוכים מבוסטון, המפרץ, ניו יורק ואזורים דומים, אבל הם כבר לא ״מה שהיה פעם״ ומחירי בתים בעיר הם בדרך כלל גבוהים מאזורים אחרים במשולש. יש תנופת בניה מסיבית בשנים האחרונות וגם זה ישפיע על אופי העיר (לטובה ולרעה), אבל חשוב לקחת את הנושא הכלכלי בחשבון. נקודה אחרת היא גנים. לא תמיד קל למצוא גני ילדים (ראו יותר על חינוך למטה).​