עיר עם הפסקה- שיטוט קטן בנחל קטן שקוראים לו ״קטן״

צ׳אפל היל שבה אני גר כבר קרוב ל- 20 שנים היא לא ממש עיר אלא יותר עיירה, אבל עיירת קולג׳ תוססת עם חיים חצי-אורבניים פעילים, מסעדות, בארים, מוזיקה ועוד. זו לא תל אביב ולא ניו יורק, אבל זו בהחלט עיר עם שיק מיוחד.

אבל אחד הדברים האהובים עלי ביותר בצ׳אפל היל הוא שבבסיס, היא בעצם יער אחד גדול. עם השנים אנשים באו, עקרו עץ פה, 20 עצים שם, בנו בתים והקימו עיר, אבל עדיין יש תחושה שאנחנו מתארחים בתוך יער גדול. בימינו אלו, בשל מחסור בדיור, היא הולכת ונבנית בקצב גובר (נקודה שמשמשת באופן קבוע למתח בין מתנגדי ותומכי האורבניזציה של האיזור), ומעניין יהיה לראות את אופי המקום בעוד 10-20 שנים.

מעבר לעובדה שצ׳אפל היל היא באמת עיר עם הרבה טבע, מדי פעם נופלת עלי הפתעה רצינית ובה אני מגלה אזור עירוני מסוים, ממש בתוך שטח העיר, שהוא מנותק לחלוטין מכל סימן של אנושות ומאפשר לצלול למשך שעה לעולם אחר של טבע, וכל זאת מבלי הצורך לנסוע שעתיים מחוץ לעיר. 

אז היום אני כותב על אחת מהחוויות האלו- טיול שגיליתי לגמרי במקרה. בחלקה הדרום-מזרחי של צ׳אפל היל יושבת לה שכונה יוקרתית בשם Meadowmont. באחת מהריצות עקפתי את השכונה וראיתי מימין לי יער שנראה מנותק מהבתים שבסביבה אבל ללא שביל גישה אליו. מתוך סקרנות, הבטתי אחר כך במפה וגיליתי להפתעתי מסלול הליכה ועוד יותר להפתעתי, גיליתי שמורה קטנה וסגורה לבני אדם. כמובן שבדקתי את המקום מאוחר יותר ומאז חזרתי אליו מספר פעמים ואני שמח לשתף אותו פה. כמו שכבר תראו, התמונות תופסות את המסלול בעונות שונות.

 Little creek trail and impoundment

מרחק הליכה: 5.5 ק״מ

אופניים: לא מתאים

קושי: מסלול קל להליכה אבל בוצי אחרי גשם אז נעליים בהתאם. עגלות ילדים לא יתאימו פה. 

נקודת התחלה וסיום: ליד החניה של בית ספר רשקיס (הנקודה שמופיעה בסימון ירוק במפה למטה).

למי שרוצה ללכת פשוט על פי המסלול של Alltrails. הוא דומה מאד למסלול שלי עם מעט שינויים.

מדמונט היא שכונה בפאתיה המזרחיים של צ׳אפל היל ובית הספר היסודי המקומי נקרא ״רשקיס״. כששמעתי את שם בית הספר התלהבתי. סבה המיתולוגי של ענת זוגתי הוא שמואל שריג מניר דוד, אדם מיוחד במינו. ״שריג״ הוא שמו העברי שעוברת מ״רשקיס״. כבר קיוויתי למצוא קשר משפחתי מסועף אבל מכל הבירורים שעשיתי, כנראה שמדובר ברשקיס אחר. שוין. 

לפני שמתחילים בטיול, שתי מילים חשובות לגבי סימון השבילים. יש שני סוגי סימון לאורך המסלול. האחד הוא חיצים ממתכת שממוסמרים על העצים כל 100-200 מטר עם צבעים מתאימים למסלולים השונים. השני הוא סימני צבע בצורת שני פסים מאוזנים על העצים עצמם. 

הצבעים שצבועים ישירות על העצים הם תמיד כחולים או אדומים. הם משמשים כאינדיקציה שאתם על שביל כלשהו, אבל זה לא אומר שאתם על השביל המתאים. היות וחלק מהשבילים גם הם בצבעים כחול או אדום וזה לא בהכרח תואם את צבעי הפסים שעל העצים, זה סימון שעלול לבלבל. לכן, התמקדו בתמרורי החיצים שנעוצים על העצים. הם תמיד עם הצבע שמתאים לשביל ומתאים לתמונת הלוויין ששמתי למטה ושתהווה את המפה לאורך כל הטיול.

מתחילים!

אנחנו מגיעים למגרש החניה של רשקיס, יש מגרש גדול יותר ומגרש קטן יותר. החניה המתאימה לכם נמצאת ליד הבקתה והאגמון הקטן שמצולמים למטה. יש מעט שולחנות פיקניק שכמובן יחכו לכם בסבלנות לקפה ולפינוק שאחרי המסלול. משמאל לבקתה שבתמונה תוכלו לראות מתקן כלשהו שמגודר בגדר ירוקה (תמונה אחת בהמשך) ומימין לו- השביל שלנו (יש עוד שבילונים שונים שבסופו של דבר יגיעו לאותו יעד). קל לזהות את שיחי הבמבוק הענקיים. זו נק׳ 1 במפת הלווין.

אנחנו ממשיכים בשביל לצד הבמבוקים ואחרי 20-30 מטר נגיע לצומת הראשונה שלנו (נק׳ 2 במפת הלווין) שמופיעה בתמונה הבאה. בצומת נראה שלט עם מסלולים. השביל שאנחנו מיועדים להמשיך בו הוא השביל הישר שממולנו בתמונה עם הסימון הירוק. מימין לנו נראה שביל מסומן בכחול. זה השביל שדרכו נסיים את המסלול המעגלי וזו תהיה גם נקודת הסיום. אנחנו, כאמור, ממשיכים במסלול הירוק.

אחרי בערך 300 מטר אנחנו מגיעים לצומת (נק׳ 3 במפת הלווין). המסלול הישר ממשיך ל-  Landcaster drive והשני פונה ימינה ונקרא: Wildlife observation trail. המסלול ימינה (עם החצים הירוקים) הוא זה שאותו ניקח. אפשר לראות צילום של הצומת הזו בתמונה למטה. אם טועים וממשיכים ישר מגיעים מהר מאד לכביש וזה סימן שפספסתם וצריך לחזור אחורה. 

אנחנו פונים פה במסלול הימני

חתיך מקומי מדגמן בתחילת המסלול

השביל הירוק ממשיך מזרחה, שובר דרומה כשהוא מתקרב לשכונת בתים (נק׳ 4 במפת הלווין) ואז שוב מזרחה (לאורך השכונה ואפשר בקלות לזהות גדר ברזל שמפרידה בין היער לבתים) ואז מתחיל להתעקל לו בתוך היער, לפעמים בקרבת הנחל ולפעמים רחוק ממנו. כאמור, העצים עצמם צבועים בכחול ומתישהו באדום. אל תתבלבלו בצבעים, פשוט תעקבו אחרי החיצים הממוספרים.

בנקודה 5 במפת הלווין אני עוצר לרגע כי פה יש אפשרות בירבור קלה. המסלול הירוק מסמן ימינה ויש חץ כתום שממשיך ישר. אנחנו נוטשים את הירוק וממשיכים בכתום (הצומת מופיעה בתמונה הבאה ושני החיצים נמצאים על העץ בתמונה גם אם קשה קצת לראות אותם פה). 

מה יקרה אם תמשיכו בשביל הירוק? לא יקרה שום דבר נורא, אבל אחרי כמה מאות מטרים תיתקעו לכם מול גשר, או יותר נכון ״גשר לשעבר״ שחצה את הנחל בעבר והיווה קיצור דרך. אבל אנחנו לא רוצים לקצר את הדרך והגשר כבר מזמן שבור, וזו הסיבה להקשיב לי מהתחלה וללכת בכתום ולא בירוק!

הצומת בנק׳ 4 בה אנחנו עוזבים את הירוק וממשיכים בכתום

וזה הגשר ההרוס שנראה אם נמשיך בטעות על השביל הירוק. לא נורא, חוזרים לנק׳ 5 ומתקנים לכתום.

ממשיכים!

השביל הכתום ממשיך להתעקל לו ביער. מדי פעם יופיעו גשרוני עץ שיסייעו לנו לעבור מעל פלגי מים. הכל פראי ושקט ומקסים. בשלב מסוים השביל חותך שמאלה ונופל על  דרך עפר כבושה (King road) בנק׳ 6. אנחנו מגיעים ל- King Rd ופונים ימינה. 100 מטר אחר כך רואים חניה מצד ימין (נק׳ 8 במפת הלווין) ושער סגור. עוברים את השער (מותר להולכי רגל) וממשיכים עד למאגר קטן עם סכר בטון שחוצה אותו. הסכר רחב מאד ואפשר לחצות אותו בבטחה. הדרך ממשיכה אחרי הסכר, אבל תעצרו מתישהו ותביטו ימינה. שם נמצאת ביצת הפלא!

השער והשביל לכוון הסכר 

מילה על Impoundments

מטבע הדברים, כשהציויליזציה משתלטת על שטח, יש פגיעה בטבע, גם בחיות וגם בצמחים. למנוע את זה לגמרי זה בלתי אפשרי. אבל, לפעמים (ורק לפעמים) מודעות לסביבה מאפשרת שימור מסוים של הטבעי, כאילו ואמרנו ״עד כאן״. איך עושים את זה? שמים סכר קטן שמשהה את זרימת המים ומאפשר יצירה של מקווה מים/ביצה אליו אין כניסה לבני אדם או מכוניות ורק בעלי חיים, מכונפים, זוחלים, או הולכי על ארבע, משגשגים להם באזור. אז זה בעצם קצת מלאכותי, אבל ככה גם שומר על הטבעי. יש לנו במשולש ים של מקווי מים כאלו ואני תמיד עוצר את הרכב כשאני רואה שלט שכזה והולך לבדוק את המקווה. 

ועוד מילה קטנה על הנחל הקטן- Little creek. מי שחי בצ׳אפל היל מכיר בוודאי שני מסלולים מפורסמים להולכי רגל. הגדול והמפורסם הוא Bolin creek שמתחיל במרכז הקהילתי של העיירה ליד רחוב אסטס. השני, פחות מפורסם, עובר ליד הבית שלי ונקרא Booker creek. שני מסלולי ההליכה מן הסתם נקראים על שם הנחלים שעוברים לידם. 

שני הערוצים חוצים את הכביש הראשי שנקרא 15-501 וליד שכונת גלנווד הם מתאחדים ליצירת נחל אחד גדול יותר, הריהו הנחל הקטן- Little creek. זה הנחל שמלווה אותנו בטיול הזה. קצת אחרי שהוא מושהה בסכר המלאכותי שצוין למעלה, הוא ממשיך דרומה ומתעקל לו עד שהוא נשפך לקצה הצפוני ביותר של Jordan lake.

הביצה שלנו משנה פנים בעונות השונות. תמונה מלמטה מראה הצצה אליה תוך כדי ריצה מזיעה בקיץ הלוהט וגם הצצה בחורף.

אנחנו צועדים בסך ומציצים על הביצה המקסימה מימין. עם קצת מזל נוכל גם לראות חיות שונות ומשונות. בסוף הקטע הזה אפשר לראות את השביל נכנס חזרה ליער בכוון חצי ימינה (שמאלה יביא אתכם לכביש 54). אפשר לראות פה למטה את נקודת הסיום של השביל שאחרי הסכר. כמו שכתבתי בהתחלה, 20 מטר משמאלנו עיר וכביש סואן. 20 מטר מימינה, חזרה ליער.

בכניסה ליער (נק׳ 9 במפת הלווין) שלט עם עדכון של המסלול. אנחנו לוקחים את המסלול הצהוב הימני, אבל אפשר גם את הצהוב השמאלי (מופיע במפת הלווין בקו מקווקו). בכל מקרה, הם נפגשים מחדש בנק׳ 10.

ככה נראה השלט עם המסלולים. אנחנו פה בנקודה 9 בצומת של הכתום עם הצהוב. 

מי ששכח את הנעל, היא מחכה לכם אי שם במסלול הצהוב!

מעט אחרי שהצהובים מתאחדים להם בנק׳ 10 אנחנו מגיעים לעוד צומת של קבלת החלטות (חשובות!)- נק׳ 11. בצומת הזו קורים שני דברים דרמטיים. קודם כל, הצהוב מסתיים והאדום מתחיל, ושנית, יש בעצם שני אדומים חלופיים. האחד הוא זה שאנחנו רואים פה בתמונה למטה ישר מולנו, שמוביל ישר לבתים. זהו המסלול האדום המקווקו במפת הלווין שלי. המסלול השני הוא זה שפונה ימינה (קו אחיד במפת הלווין) והוא זה שעדיף עלי. אם בא לכם לבדוק את המקווקו, תבוא עליכם הברכה. שנייהם ייפגשו בנק׳ 12.

ימינה פנה!

אחרי שפונים ימינה, כך נראה המסלול (אפשר לראות את החץ האדום על העץ מימין)

הגענו לנקודה 12 (פה בתמונה למטה). אנחנו רואים את החיבור של השביל האדום המקווקו שמגיע משמאלנו וזו גם הנקודה שבו אנחנו עולים על השביל הכחול. 

המסלול הכחול עובר רוב הזמן בסמוך לבתים של שכונת מדמונט, בשלב מסוים שובר שמאלה (מזרחה) ואנחנו הולכים איתו עד שמגיעים בחזרה לנק׳ 2, הנקודה שבה התחלנו את המסע. 

זהו, הגענו בחזרה לחניה של בית ספר רשקיס. שולפים את פק״ל הקפה, מתיישבים לנו בפארק ליד הבקתה והאגם הקטן ומרוויחים את הפינוק של אחרי טיול מרומם נפש וגוף.